סון יונג-מין
.jpg) | ||||
| סון, 2023 | ||||
| לידה |
8 ביולי 1992 (בן 33) צ'אונצ'און שבקוריאה הדרומית | |||
|---|---|---|---|---|
| שם מלא | סון יונג-מין | |||
| מדינה |
קוריאה הדרומית  | |||
| גובה | 1.84 מטר | |||
| השכלה |
Dongbuk High School | |||
| תקופת פעילות |
מ-2010 | |||
| עמדה | חלוץ, קיצוני | |||
| מועדוני נוער | ||||
| ||||
| מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
| נבחרת לאומית כשחקן** | ||||
| ||||
|
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד ומעודכנים ל-11 בספטמבר 2025 ** הנתונים בנבחרת מעודכנים ל-11 בספטמבר 2025 | ||||
סון יונג-מין (בקוריאנית: 손흥민; נולד ב־8 ביולי 1992) הוא כדורגלן דרום קוריאני המשחק בעמדת הקיצוני בלוס אנג'לס FC ובנבחרת קוריאה הדרומית, שבה הוא משמש כקפטן. הישגיו האישיים קיבעו את מעמדו כאחד מגדולי הכדורגלנים האסייתים בכל הזמנים.
קריירת מועדונים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2008 עזב סון את מחלקת הנוער של סיאול, וחתם באקדמיית הנוער של המבורג. בטרום עונת 2010/2011 סון הרשים בהופעותיו, וב-8 ביולי 2010, ביום הולדתו ה-18, חתם על חוזה מקצועני ראשון, בהמבורג. לאחר שכבש מול צ'לסי באוגוסט, סון נפצע ברגלו ונעדר למשך חודשיים. הוא חזר לשחק ב-30 באוקטובר וכבש בהופעתו הראשונה בבונדסליגה, נגד פ.צ. קלן. שער זה הפך את סון לשחקן הצעיר ביותר של המבורג שכובש שער בבונדסליגה.
במהלך טרום עונת 2011/2012 כבש 18 שערים בתשעה משחקים. באותה עונה הוא הופיע ב-30 משחקים, בהם כבש חמישה שערים, בין היתר שערים נגד הנובר ונגד נירנברג בסיום העונה, שהבטיחו את השארותה של המבורג בבונדסליגה.
בעונת 2012/2013 עזבו שחקני הרכב רבים את המבורג, ובעקבות כך היה סון לשחקן הרכב בקבוצה. אותה עונה הייתה עונת הפריצה שלו: הוא הופיע בה ב-34 משחקים, הבקיע 12 שערים, ובישל שני שערים.
ב-13 ביוני 2013 סוכמה העברתו לבאייר לברקוזן תמורת 10 מיליון אירו, שהיה לסכום הגבוה ביותר ששילמה לברקוזן תמורת שחקן. הוא חתם על חוזה לחמש שנים בקבוצה. הוא התאקלם במהירות בקבוצה וכבש שלושה שערים בשלוש הופעותיו הראשונות בקבוצה, במשחקי ההכנה לקראת עונת 2013/2014. ב-9 בנובמבר 2013 כבש שלושער בניצחון 3–5 על קבוצתו הקודמת, המבורג. ב-10 במרץ 2014 כבש מול ורדר ברמן שער שהבטיח את העפלת לברקוזן לפלייאוף העלייה לליגת האלופות.
באוגוסט 2015 חתם בטוטנהאם הוטספר.
ב-7 בדצמבר 2019, במשחק מול ברנלי, החל במהלך מחלק המגרש של קבוצתו עד לשער היריבה והבקיע שער במבצע אישי, תוך שהוא חולף בין שבעה משחקניה. השער נבחר לשער חודש דצמבר[1] ובשער העונה לעונת 2019/2020.[2] בדצמבר 2020 זכה השער להכרה מצד פיפא וזכה בפרס פושקש בתור השער היפה ביותר של השנה.[3]
ב-20 בספטמבר 2020 כבש סון רביעייה במשחק אחד לראשונה בקריירה בניצחונה של טוטנהאם 2–5 על סאות'המפטון. את כל ארבעת השערים של סון בישל הארי קיין. ב-26 בפברואר, בישל סון שער לקיין מול לידס יונייטד, וקיין בישל לסון שער נוסף, זהו השער ה-37 שקיין וסון כובשים או מבשלים אחד לשני, וקבעו שיא חדש של שותפות כיבוש שערים בפרמיירליג.[4]
סון רשם עונת שיא בעונת 2021/22, כאשר זכה בתואר מלך השערים של הפרמייר ליג (יחד עם מוחמד סלאח) עם 23 שערי ליגה. שערים אלו סייעו לטוטנהאם לסיים במקום הרביעי ולשוב לליגת האלופות לאחר שנתיים של היעדרות.
ב-17 בספטמבר 2022 השלים שלושער תוך 26 דקות בלבד מרגע שעלה למגרש בדקה ה-59 של המשחק, בניצחון קבוצתו 2–6 על לסטר סיטי.
באוגוסט 2023, לאחר עזיבתו של הארי קיין לבאיירן מינכן, מונה סן יונג-מין במקומו לקפטן הקבוצה.
במאי 2025 זכה עם טוטנהאם בליגה האירופית, התואר הקבוצתי הראשון בקריירה שלו.
ב-6 באוגוסט 2025 חתם בלוס אנג'לס FC מה-MLS תמורת 22 מיליון אירו, מה שהפך אותו לכדורגלן היקר בתולדות ה-MLS.[5] ב-24 באוגוסט כבש את שערו הבכורה בקבוצה.
נבחרת קוריאה הדרומית
[עריכת קוד מקור | עריכה]סון ערך את הופעת הבכורה שלו במדי נבחרת קוריאה הדרומית ב-30 בדצמבר 2010, במשחק ידידות נגד סוריה. הוא כבש את שער הבכורה בנבחרת ב-18 בינואר 2011, במשחק נגד הודו במסגרת שלב הבתים של גביע אסיה 2011.
בשנת 2012 סון זומן לסגל קוריאה הדרומית לאולימפיאדת לונדון, אך סירב לזימון והעדיף להתמקד בקריירה שלו בהמבורג. סון שיחק במוקדמות מונדיאל 2014, וסייע לנבחרתו להעפיל למונדיאל 2014. הוא כבש את שערו היחיד בטורניר בהפסד 2–4 לאלג'יריה בשלב הבתים.
במונדיאל 2018 כבש שני שערים, הראשון בהפסד למקסיקו והשני בניצחון על גרמניה.
בהמשך השנה זכה עם נבחרתו בטורניר הכדורגל של משחקי אסיה.
נכלל בסגל נבחרת קוריאה הדרומית לטורניר מונדיאל 2022 והעפיל איתה לשמינית הגמר לאחר ניצחון דרמטי על פורטוגל במחזור האחרון של שלב הבתים. באותו ניצחון סיפק סון בישול בתוספת הזמן לוואנג הי-צ'אן, מה שבסופו של דבר העלה את דרום קוריאה לשלב שמינית הגמר.
נכלל בסגל נבחרת קוריאה הדרומית לטורניר גביע אסיה 2023.[6]
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2019 תרם סון כ-100,000 ליש"ט לקורבנות שריפה באזור קוסונג (אנ') שבדרום קוריאה, מולדתו.[7]
במהלך הפגרה במגפת הקורונה בשנת 2020, השלים סון שירות חובה בצבא דרום קוריאה. הוא קיבל פטור משירות צבאי בעקבות מדליית זהב במשחקי אסיה בשנת 2018, אך הוא נאלץ לבצע אימונים צבאיים בסיסיים ללא קשר לפטור. הוא השלים הכשרה בסיסית בחיל הנחתים של הכוחות המזוינים של הרפובליקה של קוריאה באפריל-מאי 2020, וסיים בהצטיינות בחמישייה הראשונה מתוך 157 חניכים.[8][9]
סון מוכר כאחד השחקנים הנחמדים והחייכנים ביותר בפרמייר ליג ובכדורגל העולמי בכלל,[10] ובעקבות כך זכה לכינוי "סוני". הוא מרבה לבקר ילדים אוהדי הקבוצה בבתי חולים.[11]
הוא ניהל מערכת יחסים עם זמרת קוריאנית, בנג מינה, אך לבסוף הם נפרדו.[12]
תארים
[עריכת קוד מקור | עריכה]קבוצתיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- טוטנהאם הוטספר
אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- קבוצת השנה של אסיה: 2012
- השחקן הקוריאני של השנה: 2013, 2014, 2017
- השחקן האסייתי של השנה: 2015, 2017, 2019, 2020
- שחקן החודש בפרמייר ליג: ספטמבר 2016, אפריל 2017, אוקטובר 2020
- פרס פושקש: פרס שער השנה של פיפ"א לשנת 2020
- שער העונה בפרמייר ליג: 2019/2020
- נעל הזהב בפריימר ליג: 2021/2022
- קבוצת העשור של טוטנהאם 2010–2020
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
סון יונג-מין, ברשת החברתית פייסבוק
סון יונג-מין, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
סון יונג-מין, ברשת החברתית אינסטגרם- סון יונג-מין, באתר Transfermarkt
- סון יונג-מין, באתר Fussballdaten.de (בגרמנית)
- סון יונג-מין, באתר Soccerway
- סון יונג-מין, באתר BDFutbol
- סון יונג-מין, באתר WorldFootball.net
- סון יונג-מין, באתר National Football Teams
- סון יונג-מין, באתר FootballDatabase.eu
- סון יונג-מין, באתר ESPN
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Son's solo strike voted Budweiser Goal of the Month, Premier League. 10 January 2020
- ^ Son wins Budweiser Goal of the Season with solo special, Premier League. 13 August 2020
- ^ FIFA Best: Heung-Min Son wins Puskas Award for best goal of the past 12 months, Sky Sports. 17 December 2020
- ^ Kane and Son become Premier League's all-time top scoring partnership, ESPN.com, 2022-02-26 (באנגלית)
- ^ הרכש היקר בתולדות ה-MLS: סון יונג-מין חתם בלוס אנג'לס FC, באתר ynet, 7 באוגוסט 2025
- ^ 2023 AFC 아시안컵에 참가하는 🇰🇷축구국가대표팀의 명단을 공개합니다! בחשבון הטוויטר הרשמי של התאחדות הכדורגל הדרום קוריאנית, 28 בדצמבר 2023 (בקוריאנית)
- ^ Park Ji-sung and Son Heung-min donate to South Korean victims of coronavirus | Goal.com, www.goal.com
- ^ מערכת ספורט היום, צלף: יונג מין סון סיים טירונות בהצטיינות, באתר ישראל היום, 9 במאי 2020
- ^ מהליגה האנגלית לטירונות: יונג-מין סון צולם עם נשק ומדים, באתר ספורט1, 6 במאי 2020
- ^ Son Heung-min cements nice guy image by breaking up fight between Chilean players, koreajoongangdaily.joins.com (באנגלית)
- ^ Son Heung-Min And Gareth Bale Celebration Was For Make-A-Wish Cancer Patient, www.sportbible.com (באנגלית)
- ^ סון יונג-מין, חיים אישיים
| נבחרת קוריאה הדרומית – מונדיאל 2014 | ||
|---|---|---|
|
1 סונג-ריונג • 2 צ'אנג-סו • 3 סוק-יאנג • 4 טה-הווי • 5 יאנג-וון • 6 סאוק-הו • 7 בו-קיונג • 8 דה-סונג • 9 יונג-מין • 10 צ'ו-יאנג • 11 קאון-הו • 12 יונג • 13 ג'ה-צ'אול • 14 קוק-יאנג • 15 יונג-וו • 16 סונג-יונג • 17 צ'ונג-יונג • 18 שין-ווק • 19 דונג-וון • 20 ג'אונג-הו • 21 סאונג-גיו • 22 ג'ו-הו • 23 בום-יונג • מאמן: מיונג-בו |
| |
| נבחרת קוריאה הדרומית – מונדיאל 2018 | ||
|---|---|---|
|
1 סאונג-גיו • 2 יונג • 3 סונג-יון • 4 באן-סוק • 5 יונג-סון • 6 ג'ו-הו • 7 יונג-מין • 8 סה-ג'ונג • 9 שין-ווק • 10 סונג-וו • 11 הוואנג • 12 מין-וו • 13 ג'ה-צ'אול • 14 צ'ול • 15 וו-יונג • 16 סונג-יונג • 17 ג'אי-סונג • 18 סון-מין • 19 יאנג-וון • 20 יון-סו • 21 ג'ין-יון • 22 יו-האן • 23 יון-וו • מאמן: טיי-יונג |
| |
| נבחרת קוריאה הדרומית – גביע אסיה 2019 | ||
|---|---|---|
|
1 סאונג-גיו • 2 יונג • 3 ג'ין-סו • 4 מין-ג'יי • 5 וו-יונג • 6 אין-באום • 7 יונג-מין • 8 סה-ג'ונג • 9 דונג-וון • 10 ג'אי-סונג • 11 הי-צ'אן • 12 סונג-וו • 13 ג'ה-צ'אול • 14 צ'ול • 15 סונג-יון • 16 סונג-יונג • 17 צ'ונג-יונג • 18 אוי-ג'ו • 19 יאנג-וון • 20 יונג-וון • 21 ג'ין-יון • 22 מון-וואן • 23 יון-וו • מאמן: בנטו |
| |
| נבחרת קוריאה הדרומית – מונדיאל 2022 | ||
|---|---|---|
|
1 סאונג-גיו • 2 ג'ונג-גיו • 3 ג'ין-סו • 4 מין-ג'יי • 5 וו-יונג • 6 אין-באום • 7 יונג-מין • 8 סאונג-הו • 9 גיו-סונג • 10 ג'אי-סונג • 11 הוואנג • 12 בום-קון • 13 ג'ון-הו • 14 צ'ול • 15 מון-וואן • 16 אוי-ג'ו • 17 סאנג-הו • 18 קאנג-אין • 19 יאנג-וון • 20 קיונג-וון • 21 היוון-וו • 22 צ'אנג-הון • 23 טאי-וואן • 24 יו-מין • 25 וו-יאונג • 26 מין-קיו • מאמן: בנטו |
| |
| נבחרת קוריאה הדרומית – גביע אסיה בכדורגל 2023 | ||
|---|---|---|
|
1 סאונג-גיו • 2 קי-ג'ה • 3 ג'ין-סו • 4 מין-ג'יי • 5 יונג-וו • 6 אין-באום • 7 יונג-מין • 8 היון-סאוק • 9 גיו-סונג • 10 ג'אי-סונג • 11 הוואנג • 12 בום-קון • 13 סון-מין • 14 סאון-מין • 15 סונג-היון • 16 ג'ין-סאופ • 17 וו-יאונג • 18 קאנג-אין • 19 יאנג-וון • 20 היון-גיו • 21 היון-וו • 22 יונג-וו • 23 טאי-וואן • 24 ג'ו-סונג • 25 ג'י-סו • 26 היון-ג'ון • מאמן: קלינסמן |
| |
| זוכי פרס פושקש | |
|---|---|
|
| מלך השערים של הליגה האנגלית | ||
|---|---|---|
| הליגה הראשונה של הפוטבול ליג (1889–1992) |
1889: גודל • 1890: רוס • 1891: סאות'וורת' • 1892: ג'. קמפבל • 1893: ג'. קמפבל • 1894: סאות'וורת' • 1895: ג'. קמפבל • 1896: ג'. ג'. קמפבל ובלומר • 1897: בלומר • 1898: ולדון • 1899: בלומר • 1900: גראטי • 1901: בלומר • 1902: סטל • 1903: רייבולד • 1904: בלומר • 1905: א. בראון • 1906: שפרד • 1907: יונג • 1908: וסט • 1909: פרימן • 1910: פרקינסון • 1911: שפרד • 1912: המפטון, הולי ומקלין • 1913: מקלין • 1914: אליוט • 1915: פארקר • 1920: מוריס • 1921: ג'. סמית' • 1922: וילסון • 1923: באקן • 1924: צ'דוויק • 1925: רוברטס • 1926: הארפר • 1927: טרוטר • 1928: דין • 1929: האלידיי • 1930: ווטסון • 1931: ורינג • 1932: דין • 1933: באוורס • 1934: באוורס • 1935: דרייק • 1936: ריצ'רדסון • 1937: סטיל • 1938: לוטון • 1939: לוטון • 1947: וסטקוט • 1948: רוק • 1949: מויר • 1950: ד. דייוויס • 1951: מורטנסן • 1952: רובלדו • 1953: ויימן • 1954: גלזארד • 1955: ר. אלן • 1956: לופטהאוס • 1957: צ'ארלס • 1958: ב. סמית' • 1959: גריבס • 1960: ויולט • 1961: גריבס • 1962: קרופורד וקיוון • 1963: גריבס • 1964: גריבס • 1965: מקאבוי וגריבס • 1966: אירווין והאנט • 1967: ר. דייוויס • 1968: בסט ור. דייוויס • 1969: גריבס • 1970: אסטל • 1971: ט. בראון • 1972: לי • 1973: רובסון • 1974: צ'אנון • 1975: מקדונלד • 1976: מקדוגל • 1977: גריי ומקדונלד • 1978: לטצ'פורד • 1979: וורטינגטון • 1980: בוייר • 1981: ארצ'יבלד וווית' • 1982: קיגן • 1983: בליסט • 1984: ראש • 1985: דיקסון וליניקר • 1986: ליניקר • 1987: ק. אלן • 1988: אולדרידג' • 1989: א. סמית' • 1990: ליניקר • 1991: א. סמית' • 1992: רייט | |
| פרמייר ליג (1993–) | 1993: שרינגהאם • 1994: קול • 1995: שירר • 1996: שירר • 1997: שירר • 1998: סאטון, דבלין ואואן • 1999: האסלביינק, אואן ויורק • 2000: פיליפס • 2001: האסלביינק • 2002: הנרי • 2003: ואן ניסטלרוי • 2004: הנרי • 2005: הנרי • 2006: הנרי • 2007: דרוגבה • 2008: כ. רונאלדו • 2009: אנלקה • 2010: דרוגבה • 2011: ברבאטוב וטבס • 2012: ואן פרסי • 2013: ואן פרסי • 2014: סוארס • 2015: אגוארו • 2016: קיין • 2017: קיין • 2018: סלאח • 2019: אובאמיינג, מאנה וסלאח • 2020: ורדי • 2021: קיין • 2022: סלאח וסון • 2023: האלנד • 2024: האלנד | |
| רשתות חברתיות | |
|---|---|
| בקרת זהויות |
- כדורגלנים דרום קוריאנים
- קשרי כדורגל דרום קוריאנים
- חלוצי כדורגל דרום קוריאנים
- כדורגלני המבורג
- כדורגלני באייר לברקוזן
- כדורגלני טוטנהאם הוטספר
- כדורגלני לוס אנג'לס
- כדורגלני נבחרת קוריאה הדרומית
- כדורגלני גביע אסיה 2011
- כדורגלני מונדיאל 2014
- כדורגלני גביע אסיה 2015
- כדורגלני מונדיאל 2018
- כדורגלני גביע אסיה 2019
- כדורגלני מונדיאל 2022
- כדורגלני גביע אסיה 2023
- כדורגלנים דרום קוריאנים באולימפיאדת ריו דה ז'ניירו (2016)
- זוכי פרס פושקש
- דרום קוריאנים שנולדו ב-1992